חדש/ה כאן?

האם אני תת-משתכר/ת?

תת־השתכרות אינה נמדדת רק בגובה ההכנסה.
לעיתים היא מתבטאת בתחושה מתמשכת של תקיעות, הגשמה מצומצמת, או פער כואב בין היכולות שלנו, לבין האופן שבו אנו חיים ומתפרנסים.

הקריאה בשאלות הבאות אינה מבחן, ואין בה אבחנה. המטרה היא לאפשר רגע של התבוננות והזדהות.

אם ענית "כן" על שש או יותר מהשאלות הבאות — ייתכן שתת־השתכרות היא נושא שמשפיע על חייך:

  • האם את/ה מתבייש/ת בעבודה שלך, בקריירה שלך או בהכנסה שלך?
  • האם עבודתך אינה עושה שימוש בהשכלה, בכישרונות או במיומנויות שלך?
  • האם אנשים אומרים לך שקשה לעבוד איתך?
  • האם יש בך תחושה שלעולם לא תוכל/י להתפרנס ממה שאת/ה אוהב/ת לעשות?
  • האם המחשבה על בקשת שכר גבוה יותר או חיפוש עבודה טובה יותר משתקת אותך?
  • האם נדמה לך שאת/ה עובר/ת ממשבר כלכלי אחד למשנהו?
  • האם אף פעם אין "מספיק", לא משנה כמה את/ה עובד/ת?
  • האם אינך יכול/ה להרשות לעצמך טיפול רפואי גם כשהוא נחוץ?
  • האם החפצים שלך שבורים או בלויים?
  • האם את/ה עסוק/ה כל כך בטיפול באחרים שאין לך זמן לעצמך?
  • האם את/ה מרגיש/ה שקוף/ה, או שאין לך קול?
  • האם את/ה מרגיש/ה שבלי "נס" לעולם לא תגשים/י את חלומותיך?
  • האם את/ה חש/ה שחייך לא הובילו לשום דבר מוחשי?
  • האם את/ה מרגיש/ה שאת/ה תמיד בורח/ת מבעיות?
  • האם כל המאמצים שעשית לשנות את חייך עלו בתוהו?

אם ענית כן על חלק מהשאלות, אינך לבד.

תת־השתכרות היא לא רק עניין של כסף

תת־השתכרות לובשת צורות רבות ולא כולן קשורות ישירות להכנסה. מעבר לקושי לספק צרכים בהווה ובעתיד, מדובר גם בקושי להכיר ביכולות שלנו, להביע אותן ולתת להן מקום בעולם. זהו מצב של תת־מימוש, או אפילו תת־הוויה, ללא קשר לכמות הכסף שאנו מרוויחים בפועל.

מדוע אנו מגיעים ל-UA?

אנו מגיעים ל-UA משום שחיינו אינם עובדים. איננו מרוויחים די כדי לפרנס את עצמנו במידה מספקת ולעיתים חווים תסכול וחוסר הגשמה בעבודתנו. יש מאיתנו שחווים התקפים חוזרים של מתח, מתחילים פרויקטים יצירתיים שאינם מתממשים, או מוצאים את עצמם מותשים מעבודה מוגזמת — ועדיין בלי יציבות.

לעיתים איננו יודעים מה לעשות.

רבים מאיתנו הגיעו ל-UA דרך הזדהות עם הסימפטומים. ההזדהות הזו היא לעיתים הצעד הראשון בהחלמה מדפוס שהשפיע על חיינו במשך שנים רבות והפך אותם לבלתי ניתנים לניהול — בין אם הכרנו בכך ובין אם לא.

יש מאיתנו שהיו חברים בתכניות אחרות של שנים עשר צעדים וגילו שהן אינן נוגעות בהיבט של התת-השתכרות.
 אחרים מגיעים ל-UA ללא היכרות קודמת עם תכניות כאלה ולומדים כאן לראשונה על דפוסי התמכרות — במקרה הזה, הדחף להסתתר להקטין את עצמנו ולהישאר תת־משתכרים.

בסופו של דבר, אנו מגיעים ל-UA משום שאנו מרגישים חסרי אונים מול הדפוסים הללו — ומגלים שאיננו צריכים להתמודד איתם לבד.